שליטה לא מבטיחה ברכה בבית

קרה לך שהרגשת בבית כאילו אתה צריך "להחזיק מעמד" מול הצד השני? שיש אווירה

של מאבקי שליטה, במקום שותפות?

בפרשת בלק התורה מגלה לנו: יש מקום כזה, הוא נקרא "במות בעל".

ומה שיוצא ממנו – זה קללה. כשבלק רוצה שבלעם יקלל את ישראל,

הוא לוקח אותו למקום שנקרא "במות בעל".

רש"י מסביר שזהו מקום של עבודה זרה, ששמו "בית גליא."

המסר של בלק היה שהבעל צריך להיות בבית השולט, והוא "על הבמה" –

בבחינת "במות בעל", כמו שאמר המן: "להיות כל איש שורר בבית".

ואפשר לומר ש"בית גליא" – מלשון גילוי והפשטה: כשאדם הולך בגישה של שליטה

וכוחנות, הוא עלול (אם יזכה) לראות את עצמו באמת… ולגלות שהוא אפילו לא בעל בבית.

אבל בית יהודי אמיתי – הוא מקום אחר לגמרי.

"איש ואישה זכו – שכינה ביניהם". כלומר, הבית לא נבנה על שליטה אלא על הכרה

שכל מה שיש – הוא מתנה. והבעל, גם כשהוא מנהיג,

תמיד זוכר שזה בזכות הרחמים של ה', ומתנהג עם אשתו כחבר.

ולכן "במות בעל"–  הוא מקום של קללה.

כמו שכתוב על קללת חוה" : והוא ימשול בך", דהיינו – יתנהג כמו שליט ועריץ.

אבל מי שהולך בגישה של "רעים אהובים", של חברות וקרבה –

מבטל את הקללה ומביא ברכה ושמחה אל תוך הבית.

שנזכה ללכת בדרך הנכונה – ולבנות בית שממנו תצא ברכה. אמן.