הַסֻּכָּה שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ – "זֶה הַקָּטָן גָּדוֹל יִהְיֶה"

"וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיָּבֶן לוֹ בַּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכּוֹת עַל כֵּן קְרֹא שָׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת" (בְּרֵאשִׁית לֹ"ג י"ז) וְצָרִיךְ בֵּאוּר, הֲרֵי לְעַצְמוֹ עָשָׂה בַּיִת, וְאִם כֵּן הָיָה צָרִיךְ לִקְרֹא לַמָּקוֹם עַל שֵׁם הַבַּיִת שֶׁעָשָׂה לְעַצְמוֹ?

וְיֵשׁ לוֹמַר שֶׁצַּדִּיק נִמְדָּד עַד כַּמָּה מְגַלֶּה אִכְפָּתִיּוּת לַדְּבָרִים הַקְּטַנִּים, וְשָׁם גַּם כֵּן מוֹצֵא אֶת ה', בִּבְחִינַת "וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה" (תְּהִלִּים ק"ג י"ט), וְלָכֵן יַעֲקֹב קָרָא לַמָּקוֹם עַל שָׁם הַסֻּכּוֹת שֶׁל הַמִּקְנֶה, לְהַרְאוֹת אֶת הַדְּאָגָה וְהָאִכְפָּתִיּוּת הַגְּדוֹלָה לַבְּרִיּוֹת הַשְּׁפֵלוֹת וְלַנְקֻדּוֹת הַקְּטַנּוֹת, וְזֶהוּ אוֹתוֹ עִנְיָן שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ רָדַף אַחֲרֵי הַטָּלֶה שֶׁבָּרַח לַמִּדְבָּר וּבַעֲבוּר זֶה זָכָה לְמַנְהִיגוּת (שְׁמוֹת רַבָּה פָּרָשָׁה ב'). "זֶה הַקָּטָן גָּדוֹל יִהְיֶה".