לְהִתְמַקֵּד בְּנוֹשֵׂא בּוֹ אָנוּ עוֹסְקִים

"שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְּשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ" (מוּסַף רֹאשׁ חֹדֶשׁ):

קַיִן נִתְקַלֵּל: "נָע וָנָד תִּהְיֶה בְּאֶרֶץ" (בְּרֵאשִׁית ד' י"ב), דְּהַיְנוּ: חֹסֶר רִכּוּז בִּשְׁעַת הָעֲשִׂיָּה שֶׁלּוֹ, שֶׁרֹאשׁוֹ לֹא מְמֻקָּד וְהַמַּחְשָׁבוֹת רָצוֹת וְעָפוֹת מִנּוֹשֵׂא לַנּוֹשֵׂא, וְזוֹהִי גָּלוּת בְּנֶפֶשׁ . וְעַל זֶה מְבַקְשִׁים "וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ", שֶׁנִּהְיָה נְטוּעִים וּמֻשְׁרָשִׁים בְּהַצָּבַת גְּבוּלוֹת. כְּשֶׁאֲנִי עָסוּק בְּנוֹשֵׂא מְסֻיָּם לִהְיוֹת כָּל כֻּלִּי שָׁם, וְזֶה מֵבִיא לִמְנוּחַת נֶפֶשׁ, לְשַׁלְוָה וְכָל טוֹב, הַלְוַאי וְנִזְכֶּה.