"אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעֲזֹרוּ"

בְּהִתְוַעֲדוּת חֲסִידִית הַמַּטָּרָה הִיא הַחִבּוּר וְהַהִתְאַחֲדוּת שֶׁל הַחֲבֵרִים. בְּשׁוֹנֶה מִשִּׁעוּר, שֶׁשָּׁם יֵשׁ לְרַכֵּז אֶת הָרֹאשׁ לִשְׁמוֹעַ אֶת הַמֶּסֶר וְרַק הָרַב מְדַבֵּר, בְּהִתְוַעֲדוּת חֲבֵרִים, יֵשׁ לְאַפְשֵׁר לְכָל אֶחָד לְדַבֵּר וְלִפְרֹק אֶת הַמֵּעִיק עָלָיו, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְסַיֵּעַ וּלְחַזֵּק זֶה אֶת זֶה מִתּוֹךְ אַהֲבַת חֲבֵרִים.

וּכְשֶׁאַחַד הַחֲבֵרִים מְדַבֵּר וּפוֹתֵחַ אֶת לִבּוֹ, עַל הֶחָבֵר הַשּׁוֹמֵעַ לְהִתְבּוֹנֵן וְלִרְאוֹת שֶׁגַּם הוּא כָּמוֹהוּ ,וְהוּא לֹא יוֹתֵר טוֹב מִמֶּנּוּ, וְרַק בְּגִישָׁה כָּזוֹ שֶׁל שִׂיחָה בְּלִי תְּחוּשָׁה שֶׁל עֶלְיוֹנוֹת זֶה עַל זֶה, יִּזְכֶּה שֶׁה' יִתֵּן לוֹ דִּבּוּרִים מְאִירִים וּמְחַזְּקִים לְנֶפֶשׁ חֲבֵרוֹ.

"אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעֲזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזַק" (יְשַׁעְיָהוּ מ"א ו').