לְהַעֲלוֹת אֶת הַתַּאֲוָה לִקְדֻשָּׁה

לְפִי דֶּרֶךְ הַבַּעַל שֵׁם-טוֹב, כְּשֶׁבָּאָה לְאָדָם תַּאֲוָה כָּלְשֶׁהִיא, צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת אוֹתָהּ לִקְדֻשָּׁה עַל יְדֵי תְּפִלָּה: "אַבָּא! זִכַּנִי לִלְמֹד מֵהַתַּאֲווֹת שֶׁיֵּשׁ לִי, שֶׁכָּךְ אֶזְכֶּה לֶאֱהֹב אוֹתְךָ", וּמֵאִידָךְ הָעֲבוֹדָה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה מֵהַתַּאֲווֹת שֶׁלּוֹ, אֲמוּרָה לָבוֹא לִידֵי בִּטּוּי בִּנְתִינַת אִפּוּק בְּפֹעַל בַּשֶּׁטַח, וְלֹא מִתּוֹךְ הֶפְקֵרוּת, כִּי אָז זֶה כְּבָר לֹא עֲבוֹדַת ה'.

וְרָאוּי לְהָבִין שֶׁאַהֲבַת ה', פֵּרוּשָׁהּ; אַהֲבַת תּוֹרָה, אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל וְאַהֲבַת ה', כִּי "קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאוֹרַיְתָא וְיִשְׂרָאֵל – חַד הוּא" (זֹהַר פָּרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת דַּף ע"ג עַמּוּד א'), וּכְשֶׁעוֹבֵד עַל תַּאֲווֹתָיו זוֹכֶה לְתוֹסֶפֶת חִזּוּק בְּאַהֲבַת הֵ', אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל וְאַהֲבַת הַתּוֹרָה, "וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִּמְהֵרָה יִנָּתֵק" (קֹהֶלֶת ד' י"ב).