שְׁמוֹ שֶׁל אָדָם זֶהוּ שָׁרְשׁוֹ וּמַהוּת נִשְׁמָתוֹ

"לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא" (יְשַׁעְיָה מ' כ"ו): שְׁמוֹ שֶׁל אָדָם זֶהוּ שָׁרְשׁוֹ וּמַהוּת נִשְׁמָתוֹ. מִשָּׁם הוּא מְקַבֵּל אֶת כֹּחוֹתָיו הָרוּחָנִיִּים מֵהָאוֹתִיּוֹת שֶׁמֻּרְכָּב בָּהֶם שְׁמוֹ, וְלָכֵן יֵשׁ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה, לִזְכּוֹת לְכַוֵּן לְשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, וְרָאוּי לָלֶכֶת לְקִבְרֵי צַדִּיקִים לִפְנֵי נְתִינַת שֵׁם.

וּכְמוֹ כֵן, יֵשׁ לְהִמָּנַע מִלַּעֲשׂוֹת "שִׁנּוּי הַשֵּׁם" בְּאֹפֶן שְׁרִירוּתִי, אֶלָּא רַק עַל יְדֵי מִי שֶׁרֹב מַעֲשָׂיו בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר "בְּאֵר מַיִם חַיִּים". [וַאֲפִילוּ לְמִי שֶׁנִּקְרָא בְּשֵׁם שֶׁל רָשָׁע, כְּגוֹן מֵהַתַּנַ"ךְ, הָיָה מַעֲשֵׂה בְּרַבִּי אָשֵׁר פְרַיְינְד, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, שֶׁאָמַר לוֹ: "זֶה הַשֵּׁם שֶׁלְּךָ, תִּתְמוֹדֵד אִתּוֹ"].