בְּדֶרֶךְ הָאֱמוּנָה הַכֹּל קַל וְאֶפְשָׁרִי

"קַל כַּנֶּשֶׁר", (אָבוֹת ה' כ'): אָדָם שֶׁחַי אֱמוּנָה שֶׁה' עוֹשֶׂה הַכֹּל, וְהוּא מְצִיאוּת שֶׁל "וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה" (אֱלֹהַי נְצֹר), – אֲזַי הַכֹּל קַל וְהַכֹּל אֶפְשָׁרִי, כֵּיוָן שֶׁה' הֲרֵי עוֹשֶׂה הַכֹּל דַּרְכּוֹ, אַךְ כְּשֶׁלֹּא חַיִּים אֱמוּנָה, הֲרֵי הַכֹּל קָשֶׁה וְכָבֵד, וְנַעֲשֶׂה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי. בִּמְצִיאוּת שֶׁל אֱמוּנָה מְקַבְּלִים כֹּחוֹת אַדִּירִים: "מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ" (שְׁמוּאֵל ב' א' כ"ג). וּבְכָל יוֹם מִתְחַדְּשִׁים בְּרַעֲנַנּוּת: "תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי" (תְּהִלִּים ק"ג ה').