אֱמוּנָה – זֶה עִנְיָן שֶׁל אֵיכוּת חַיִּים

יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶּׁרוֹאִים אֶת הָאֱמוּנָה כְּדָבָר מַגְבִּיל, מְחַיֵּב, דּוֹרֵשׁ וּכְמוֹ עֹל, אַךְ הָאֱמֶת הִיא שֶׁאֱמוּנָה – זֶה אֵיכוּת הַחַיִּים. בְּלִי אֱמוּנָה, הַחַיִּים רְצוּפֵי סֵבֶל, חֹסֶר מַשְׁמָעוּת, כִּשְׁלוֹנוֹת חַסְרֵי תַּקָּנָה, מְרִיבוֹת בְּלִי סוֹף, בִּבְחִינַת: "וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן" (תְּהִלִּים צ' י'). אַךְ הָאֱמוּנָה נוֹתֶנֶת מַשְׁמָעוּת לַכְּאֵב וְלַסֵּבֶל, מְבִיאָה כִּוּוּן לְפִתְרוֹן, וּמְשַׁמֶּשֶׁת צִנּוֹר לִישׁוּעוֹת. וְאָז הַחַיִּים נִהְיִים מְתֻקִּים, בִּבְחִינַת: "כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ – ה' אוֹר לִי" (מִיכָה ז' ח'). "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" (חֲבַקּוּק ב' ד').