אַתָּה לֹא 'עוֹשֶׂה טוֹבָה' – ה' בָּחַר 'לְהַעֲבִיר דַּרְכְּךָ אֶת הַטּוֹבָה'

"אִם אֵין אֲנִי לִי – מִי לִי" (אָבוֹת א' י"ד): בְּכָל מִפְעַל חַיָּיו שֶׁל הָאָדָם, בֵּין בְּעִנְיָנִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הַמָּקוֹם וּבֵין בְּעִנְיָנִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ, עָלָיו לָדַעַת שֶׁהַמַּטָּרָה הִיא – הוּא בְּעַצְמוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לִדְבֵקוּת בְּבוֹרֵא מִתּוֹךְ הַכָּרַת שִׁפְלוּתוֹ. כְּמוֹ שֶׁהַנָּחַת תְּפִלִּין, מַטְּרָתָהּ שֶׁעַל יְדֵי מִצְוָה זוֹ אֶזְכֶּה לְהִדַּבֵּק בַּבּוֹרֵא, כָּךְ גַּם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַמַּטָּרָה, שֶׁעַל יְדֵי נְתִינָה זוֹ אֶזְכֶּה לְהִדַּבֵּק בְּבוֹרְאִי.

גַּם כְּשֶׁאַתָּה מַשְׁפִּיעַ וְנוֹתֵן לַזּוּלַת, עָלֶיךָ לָדַעַת שֶּׁאֵינְךָ נוֹתֵן כְּלוּם לֹא בְּגַשְׁמִיּוּת וְלֹא בְּרוּחָנִיּוּת, שֶׁהֲרֵי לֹא אַתָּה הַנּוֹתֵן וְהַמַּשְׁפִּיעַ, אֶלָּא ה' עוֹשֶׂה הַכֹּל דַּרְכְּךָ לִכְשֶׁיִּרְצֶה, וְלָכֵן אַתָּה אַף פַּעַם לֹא מַשְׁקִיעַ בַּזּוּלַת, אֶלָּא רַק בָּעֲבוֹדָה עִם עַצְמְךָ לְתַקֵּן אֶת הַמִּדּוֹת וּלְהֵיטִיב עִם הַבְּרִיּוֹת. וְאָז בּוֹרֵא הָעוֹלָם יִבְחַר אִם אָכֵן רוֹצֶה דֶּרֶךְ הָעֲשִׂיָּה שֶׁלְּךָ לְהַשְׁפִּיעַ טוֹבָה וּבְרָכָה לַחֲבֵרְךָ.