תַּפְקִיד הָאִשָּׁה: לְהַכְנִיס אֶת הָאֲוִירָה הַחִיּוּבִית בַּבַּיִת

עִקַּר תַּפְקִידָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הוּא, לְהָבִיא אֲוִירָה טוֹבָה הַבַּיְתָה, חֹם ,יַחַס וְשִׂמְחָה. וְלָכֵן הָאִשָּׁה נִקְרֵאת "עֲקֶרֶת הַבַּיִת" (תְּהִלִּים קי"ג ט') – הִיא "עִקָּרוֹ שֶׁל בַּיִת" (עַיֵּן רַשִׁ"י בְּרֵאשִׁית מ"ו י"ט). וְהָעִקָּר: זֶה הָאֲוִירָה הַחִיּוּבִית הַשּׂוֹרֶרֶת בַּבַּיִת. וְאַף כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַעֲבִיר מֶסֶר בִּקָּרְתִּי לְבַעֲלָהּ, עָדִיף שֶׁלֹּא הִיא תַּעֲשֶׂה זֹאת, אֶלָּא עַל יְדֵי גּוֹרֵם שְׁלִישִׁי, כְּגוֹן הָרַב שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה אוֹ הַמַּדְרִיךְ הָרוּחָנִי שֶׁלָּהֶם.

אָמְנָם, בְּוַדַּאי כְּשֶׁבְּנֵי הַזּוּג הִגִּיעוּ כְּבָר לְרָמָה שֶׁל חֲבֵרוּת כָּרָאוּי, יְכוֹלָה הָאִשָּׁה לָתֵת מְסָרִים, וְהַכֹּל בְּנַחַת וּבְשַׁלְוָה, וְלֹא לִשְׁכֹּחַ אֶת עִקֵּר תַּפְקִידָהּ: לִדְאֹג לָאֲוִירָה חִיּוּבִית וּמְרוֹמֶמֶת בְּבַיִת. "אִם הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְלוּיָה" (תְּהִלִּים שָׁם).