שִׂמְחָה צְנוּעָה – בְּרָכָה מְרֻבֶּה

לְאַחַד הַחֲבֵרִים נוֹלַד בֵּן בְּשָׁעָה טוֹבָה, וְהִזְמִין לִבְרִית אֶת רֵעָיו וּמַכָּרָיו, וְצִפָּה לִרְאוֹתָם מִשְׁתַּתְּפִים בְּשִׂמְחָתוֹ. אַךְ לְצַעֲרוֹ לֹא הַרְבֵּה הִגִּיעוּ לִבְרִית, וִהְיוּ מְעַט אוֹרְחִים, וְהַדָּבָר כָּאַב לוֹ מְאֹד שֶׁלֹּא בָּאוּ, וּבִפְרָט הַיּוֹלֶדֶת הִצְטַעֲרָה עַל כָּךְ, וְאָמְרָה: "הֲרֵי מִי עָשָׂה זֹאת שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ הָאוֹרְחִים, וְשֶׁהֵם יִתְעַלְּמוּ מֵאִתָּנוּ, – ה' ! וְאִם כֵּן, זֶה מַרְאֶה שֶׁה' מִתְעַלֵּם מֵאִתָּנוּ"?!

עָנָה לָהֶם הָרַב: "אַדְּרַבָּה, הֵיכָן שֶׁיֵּשׁ קְדֻשָּׁה אֲמִתִּית יֵשׁ פָּחוֹת מִשְׁתַּתְּפִים, וְאִם אֶצְלְכֶם הָיוּ מְעַט אֲנָשִׁים, זֶה סִימָן לִקְדֻשָּׁה וְלִבְרָכָה, כִּי אֵרוּעַ צָנוּעַ יֵשׁ בּוֹ פָּחוֹת גַּאֲוָה וְהִתְבַּלְּטוּת, וּמִמֵּילָא יֵשׁ בּוֹ יוֹתֵר בְּרָכָה". "לוּחוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁנִּתְּנוּ בְּפַרְהֶסְיָא – נִשְׁתַּבְּרוּ" (עַיֵּן מִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא פָּרָשַׁת כִּי תִשָּׂא אוֹת לֹ"א).