דֻּגְמָא אִישִׁית בַּעֲבוֹדַת הַמִּדּוֹת

גַּם כְּשֶׁהַיְלָדִים מִשְׁתּוֹלְלִים וּבֶן הַזּוּג מְעַצְבֵּן אוֹתִי – עָלַי לָדַעַת שֶׁזֶּה לֹא הֵם, אֶלָּא הַפְּגָמִים שֶׁלִּי מֵהַהוֹוֶה וּמֵהֶעָבָר מִתְלַבְּשִׁים בָּהֶם, וְהֵם אֵלֶּה שֶׁמְּיַסְּרִים אוֹתִי כָּעֵת. וּכְשֶׁיִּהְיֶה בִּשְׁתִיקָה וּבְהַכְנָעָה וְלֹא יִכְעַס עַל הַסּוֹבְבִים אֶלָּא יַגִּיעַ לְהַכְנָעָה: "אַבָּא, זַכֵּנִי לְהַכִּיר שֶׁזֶּה לֹא הֵם, אֶלָּא הַפְּגָמִים שֶׁלִּי הֵם אֵלֶּה שֶׁמְּיַסְּרִים אוֹתִי", וּמַגִּיעַ לַחֲרָטָה וּלְהַכְנָעָה, לִרְאוֹת דֶּרֶךְ זֶה כַּמָּה הוּא מְצַעֵר אֶת ה', אֲזַי זֶהוּ הַתִּקּוּן לַפְּגָמִים שֶׁלּוֹ, וְזוֹכֶה עַל יְדֵי זֶה לְהִתְקָרֵב אֶל ה', וְאַף לִהְיוֹת לְדֻגְמָא וְסֵמֶל לִילָדָיו אֵיךְ לַעֲבֹד עַל הַמִּדּוֹת, וְכָל הַכַּעַס הַפְּנִימִי שֶׁהִרְגִּישׁ עַל יְלָדָיו נֶהְפָּךְ לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל וּלְאַהֲבַת הַיְלָדִים, כֵּיוָן שֶׁכָּעֵת הִתְחַבֵּר אֶל ה' מִתּוֹךְ הַכְנָעָתוֹ, וּמִמֵּילָא ה' נוֹתֵן בְּלֵב יְלָדָיו לִשְׁמֹעַ וּלְכַבֵּד אֶת אַבָּא.

"וְתַעֲמֹד מִכִּסֵּא דִּין, וְתֵשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים עֲלֵיהֶם" (תְּפִלַּת הַתּוֹקֵעַ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה).