לְהָאִיר אֶת הַיְסוֹד הָרוּחָנִי בְּחַיֵּי הַמַּעֲשֶׂה

יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לָשִׂים לֵב, תּוֹךְ כְּדֵי עֲשִׂיָּה וּפְעִילוּת, אֵיזֶה יְסוֹד וְאֵיזֶה עֵרֶךְ רוּחָנִי מִסְתַּתְּרִים בְּתוֹךְ הָעֲשִׂיָּה שֶׁלּוֹ. לְמָשָׁל: אָדָם שֶׁמְּגַהֵץ בְּגָדִים, חֻלְצָה וְעוֹד חֻלְצָה, הֲרֵי שֶׁכָּל חֻלְצָה דּוֹרֶשֶׁת סַבְלָנוּת, וְכָל-שֶׁכֵּן חֻלְצוֹת רַבּוֹת. וּבְכָךְ שֶׁיְּגַהֵץ, וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ יָשִׂים לֵב לִנְקֻדַּת הַסַּבְלָנוּת שֶׁיֵּשׁ כָּאן, הֲרֵי שֶׁמִּלְּבַד גִּהוּץ הַחֻלְצָה, זָכָה לְהִתְחַבֵּר לִיסוֹד הַסַּבְלָנוּת, וְקָנָה עֵרֶךְ רוּחָנִי בְּשָׁעָה זוֹ. אַךְ בְּלִי זֶה – הֲרֵי שֶׁפְּעֻלַּת הַגִּהוּץ רֵיקָה מִתֹּכֶן, וְלֹא הִתְקַדֵּם מִמֶּנָּה לְשׁוּם מָקוֹם.

וְכֵן יַעֲשֶׂה גַּם בְּחִנּוּךְ יְלָדָיו וְתַלְמִידָיו, כְּשֶׁיִּרְאֶה אוֹתָם עוֹשִׂים פְּעֻלָּה חִיּוּבִית מְסֻיֶּמֶת מִיָּד יָאִיר לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם אֶת הַיְסוֹד הָרוּחָנִי שֶׁבָּא כָּאן לִידֵי בִּטּוּי, וּבְכָךְ יְסַיַּע לְהוֹסִיף אֶת הַתֹּכֶן הַפְּנִימִי לְעֶצֶם הָעֲשִׂיָּה. "סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה" (לְכָה דוֹדִי).