הַמַּחֲלוֹת הֵן לֹא 'וִירוּסִים' – הָרְפוּאוֹת הֵן נִסִּים!

בַּגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת נְדָרִים (דַּף מ"ט עַמּוּד א') מוּבָא: "מַאן חוֹלִים – רַבָּנָן" [מִי הֵם הַחוֹלִים שֶׁהֻזְכְּרוּ שָׁם? אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים]. הַחֲכָמִים נִקְרָאִים חוֹלִים, כִּי הֵם מַכִּירִים שֶׁזּוֹ הַמְּצִיאוּת שֶׁלָּהֶם – מְצִיאוּת שֶׁל חוֹלִים, וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לָהֶם בְּרִיאוּת, זֶה מֵרַחֲמֵי ה'. וְלֹא כְּמוֹ שֶׁהָעוֹלָם מִסְתַּכֵּל, שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ אֵיזוֹ מַחֲלָה אָז אוֹמְרִים: "זֶה וִירוּס שֶׁמִּשְׁתּוֹלֵל, זֶה מֶזֶג הָאֲוִיר שֶׁאֵינוֹ יַצִּיב", וְכַדּוֹמֶה.

הַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ, שֶׁעָלֵינוּ לִרְאוֹת דֶּרֶךְ הַמַּחֲלוֹת שֶׁעוֹבְרוֹת עָלֵינוּ שֶׁזּוֹ מְצִיאוּת הָאָדָם מִצַּד עַצְמוֹ, וְאָז כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַפְנִים זֹאת, מִמֵּילָא נִשְׁמָר מִכָּל מַחֲלָה. וְזֶהוּ "כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ – כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ" (שְׁמוֹת ט"ו כ"ו), דְּהַיְנוּ – כִּי הִגַּעְתָּ לַהַכָּרָה שֶׁרַק אֲנִי ה' הָרוֹפֵא אוֹתְךָ, וְאִלּוּ אַתָּה מִצַּד עַצְמְךָ חֲסַר בְּרִיאוּת לַחֲלוּטִין.