הַמִּתְעוֹרֵר מִכְּאֵב קָטָן – חוֹסֵךְ צַעַר גָּדוֹל מֵהַשְּׁכִינָה

אָדָם שֶׁמִּתְעוֹרֵר מִיָּד בַּכְּאֵב הַקָּטָן שֶׁה' נוֹתֵן לוֹ, וּמִיָּד עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ – גּוֹרֵם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה בַּשָּׁמַיִם. כֵּיוָן שֶׁאִם לֹא הָיָה מִתְעוֹרֵר, הָיוּ צְרִיכִים לִשְׁלֹחַ לוֹ כְּאֵב גָּדוֹל יוֹתֵר עַל מְנָת לְעוֹרְרוֹ, וּכְשֶׁיְּהוּדִי סוֹבֵל – הֲרֵי שֶׁהַשְּׁכִינָה מִצְטַעֶרֶת יַחַד אִתּוֹ, וְאָז הָיָה נִגְרָם סֵבֶל נוֹסָף לַשְּׁכִינָה. אַךְ אִם מִתְעוֹרֵר מִיָּד מֵהַכְּאֵב הָרִאשׁוֹן הֲרֵי שֶׁנֶּחְסָךְ כָּעֵת כְּאֵב מֵהַשְּׁכִינָה, וְזֶה מְשַׂמֵּחַ אֶת ה', וּמִמֵּילָא מְשַׂמְּחִים אוֹתוֹ בַּחֲזָרָה עַל כָּךְ שֶׁלֹּא גָּרַם צַעַר נוֹסָף לַשְּׁכִינָה.

"תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ – שְׁכִינָה עִמָּהֶן" (מְגִלָּה דַּף כ"ט עַמּוּד א').