לְהַמְתִּין עִם הַמֶּסֶר לִשְׁעַת הַכֹּשֶׁר

רַבִּי אָשֵׁר פְרַיְינְד, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, הָיָה מִתְעַסֵּק הַרְבֵּה בְּעִנְיְנֵי חֲלֻקַּת מָזוֹן עֲבוּר אֲנָשִׁים נִזְקָקִים, אוּלָם אֶת רַבִּי אָשֵׁר בְּעִקָּר הָיָה מְעַנְיֵן לְהַכְנִיס אֶת הֶחָבֵר לַעֲבוֹדַת ה', וַחֲלֻקַּת הַמָּזוֹן הָיְתָה רַק סִבָּה לִקְשֹׁר אוֹתוֹ אֵלָיו. אַךְ לֹא מִיָּד בַּפְּגִישָׁה הָרִאשׁוֹנָה הָיָה מְדַבֵּר עַל עֲבוֹדַת ה', אֶלָּא לִפְעָמִים זֶה יָכוֹל הָיָה לִהְיוֹת אַחֲרֵי חֳדָשִׁים אֲרֻכִּים, שֶׁהָיָה מַמְתִּין וּמְחַכֶּה לַשָּׁעָה הַמַּתְאִימָה, וְרַק אָז הָיָה מַכְנִיס לֶחָבֵר נְקֻדָּה כָּל שֶׁהִיא בַּעֲבוֹדַת ה'.

וּמִכָּאן אָנוּ לְמֵדִים מֶסֶר גָּדוֹל לַחַיִּים: זֶה לֹא חָכָם לוֹמַר לַשֵּׁנִי אֶת הָאֱמֶת בַּפַּרְצוּף, בִּפְרָט כְּשֶׁהוּא לָחוּץ אוֹ בְּמַצַּב רוּחַ יָרוּד, אֲזַי לֹא רַק שֶׁהַמֶּסֶר לֹא יִקָּלֵט – אֶלָּא הוּא עוֹד יְפַתַּח כְּלַפָּיו סְלִידָה. אֶלָּא, תְּחִלָּה תִּתְחַבֵּר וְתִצֹּר קֶשֶׁר חָזָק עִם הַזּוּלַת, וְתַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת עַד שֶׁתְּקַבֵּל אֶת הָאִתּוּת מִלְמַעְלָה, וְשָׁם תִּנָּתֵן הַהִזְדַּמְּנוּת לְהַעֲבִיר אֶת הַמֶּסֶר בַּעֲבוֹדַת ה'.