ה' מִסְתַּתֵּר בְּתוֹךְ הָרְגָשׁוֹת: "בֹּא תַּכִּיר מִי אַתָּה"

לִפְעָמִים אָנוּ מַגִּיעִים לְאֵרוּעַ-שִׂמְחָה שֶׁל חָבֵר טוֹב, וְאָנוּ מְצַפִּים מֵעַצְמֵנוּ לְהִתְרַגֵּשׁ וְלִשְׂמֹחַ, לִרְקֹד וְלָשִׁיר אִתּוֹ, אַךְ בְּפֹעַל אָנוּ חוֹוִים קְרִירוּת וַאֲדִישׁוּת, וּמִין חֹסֶר אִכְפַּתִּיּוּת. אָנוּ אֲפִלּוּ מֻפְתָּעִים מֵעַצְמֵנוּ, וְנַעֲשִׂים מְתֻסְכָּלִים עוֹד יוֹתֵר כְּשֶׁאָנוּ רוֹאִים אֵיךְ שֶׁכָּל הַסּוֹבְבִים קוֹפְצִים וְרוֹקְדִים וְשֻׁתָּפִים לָאֲוִירָה הַמְיֻחֶדֶת שֶׁל הַשִּׂמְחָה.

עָלֵינוּ לָדַעַת, שֶׁגַּם קְרִירוּת זוֹ הִיא מֵה', שֶׁבָּא לְלַמֵּד אוֹתִי שֶׁהוּא הַבְּעָלִים עַל הָרְגָשׁוֹת שֶׁלִּי, וּכְשֶׁהוּא רוֹצֶה – הוּא נוֹתֵן לִי בַּלֵּב שִׂמְחָה וּרְגָשׁוֹת חִיּוּבִיִּים לַשִּׂמְחָה שֶׁל הֶחָבֵר. אַךְ אֲנִי מִצַּד עַצְמִי – הֲרֵינִי בְּלִבִּי וּבְרִגְשׁוֹתַי כְּאֶבֶן דּוֹמֶמֶת. וְזוֹ הַתַּכְלִית: לְהַכִּיר שֶׁהַחֲמִימוּת שֶׁיֵּשׁ לִי בַּלֵּב לֶחָבֵר אֵינָהּ שֶׁלִּי, אֶלָּא גִּלּוּי שְׁכִינָה בְּתוֹכִי, וְאַף הַקְּרִירוּת שֶׁבִּי – גַּם הִיא גִּלּוּי שְׁכִינָה, שֶׁה' מִסְתַּתֵּר שָׁם בְּתוֹךְ הַקְּרִירוּת וּמְלַמֵּד אוֹתִי אֶת תַּכְלִית הַחַיִּים: "בּוֹא וְתַכִּיר מִי אַתָּה".