מֶסֶר עָקִיף חוֹדֵר עָמֹק יוֹתֵר

יֵשׁ יְלָדִים שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם לִשְׁמֹעַ דִּבּוּרִים יְשִׁירִים עַל ה', כְּגוֹן: "ה' קוֹרֵא לְךָ, ה' רוֹצֶה שֶׁתִּפְנֶה אֵלָיו", וְכַדּוֹמֶה. וְהַדֶּרֶךְ לְדַבֵּר אִתָּם הִיא – לָלֶכֶת בְּאֹפֶן עָקִיף, עַל יְדֵי שֶׁמְּסַפֵּר עַל עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ בְּאֹפֶן אַקְרָאִי, אוֹ עַל אֲחֵרִים, שֶׁרוֹאִים אֵיךְ ה' אִתָּם – בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִשָּׁמַע שֶׁכָּעֵת הוּא בָּא לְהַעֲבִיר שִׂיחָה אוֹ מַאֲמָר עַל אֱמוּנָה בַּה'.

וְעַל זֶה אֶפְשָׁר לְהַמְלִיץ אֶת הַפָּסוּק: "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי" (יִרְמְיָה ל"א ב'), וְכֵן: "מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ" (מִשְׁלֵי ל"א י"ד), שֶׁנֶּאֱמַר עַל אֵשֶׁת חַיִל. שֶׁדַּוְקָא כְּשֶׁלֹּא מַעֲבִיר מֶסֶר יָשִׁיר, אֶלָּא כִּבְיָכוֹל עַל דְּבָרִים רְחוֹקִים, שֶׁלֹּא נִרְאֶה שֶׁקְּשׁוּרִים אֵלָיו דַּוְקָא, אֲזַי הַמֶּסֶר חוֹדֵר יוֹתֵר פְּנִימָה.