ביום בהיר אחד "השתגעתי" חזרתי בתשובה 

כן , זה כמו לצאת ולבנות תיבה …..קרש אחר קרש, מצווה אחר מצווה.

 אני התחלתי לשמור שבת

 אני שיניתי את הלבוש שלי 

 אני שיניתי את המטבח

 אני שיניתי את הספרים שקראתי 

 אני אפילו שמתי דעתי איזה רגל תיכנס ראשונה לנעל…

 

כמו דור המבול באו אנשי ביתי וחברים הם שאלו – למה? מה קרה? עניתי: יש בורא לעולם, יש לו ספר הוראות והמשיח צריך לבוא !

בתחילה הם עוד ניסו להבין אבל מהר מאוד הפכתי לבדיחה … "השתגעה". 

בטוח גם על נח צחקו, והוא בשלו בונה תיבה.

ואני בשלי, אני שומרת שבת, אני לומדת עוד הלכות,

אני מכינה אוכל כשר, אני שומעת הרצאות.

 

אבל שאלה שלא הפסיקה להציק לי:

למה אני לא משפיעה על אף אחד?

למה בני משפחתי לא משתכנעים מפעולותיי?

למה הם אפילו מתבצרים בהתנגדות חזקה יותר נגדי?

 

רק רגע, גם לנח זה קרה!!!!

האם הוא הצליח להחזיר בתשובה ? לא!

ולי אין 120 שנה !!!!!!!

מה אני עושה לא נכון? ביאוש גדול מזעקת הלב צעקתי : 

מאין יבוא עזרי?

עזרי ברוך השם הגיע, דרך השיעורים של "דרך הבעל שם טוב", שם הרב הסביר שנח לא התפלל על בני דורו, לכן המבול נקרא על שמו! לא הבנתי, אבל אני כן מתפללת על אנשי ביתי שיחזרו בתשובה מדרכם הלא טובה ! – אבל את אישה יקרה אוחזת עצמך כצדיקה! צועק הרב מתוך השיעור (חחח רק הצעקות הטובות שלו חודרות את שריון הגאווה שלי… בדוק)

גם נח אחז בעיני נח שהוא צדיק והסביבה שלו לא! 

הוא התנשא עליהם, הם הרגישו זאת ולא הצליחו להתקרב, הוא ראה אותם בעיניו לכף חובה !

 

לעומת אברהם אבינו, שיצא מתוך עצמו 

"לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך"

לך לך מעצמך …. הוא אחז שכל מה שהוא עושה זה לא הוא, זה השם! כשראה את בני דורו מתנהגים לא כשורה

התפלל עליהם כך:

אבא תודה שאתה מראה לי איך אני נראה בלי הרחמים שלך, אבא בבקשה כמו שריחמת עלי, תרחם גם עליהם…..

 

סוף סוף האסימון נפל לי! הבנתי איפה טעיתי 

אכן אני לא התפללתי טוב על הסביבה שלי

למעשה בכל מחשבה אפילו קטרגתי עליהם

וגם התנשאתי מאוד

אחזתי שאני ואני ואני 

טוב שיש הבטחה שלא יהיה יותר מבול …. אחרת הייתי מורידה אותו בעצמי עם הגישה המתנשאת הזאת!

 

הראש לאט לאט השתנה, הסתכלתי סביבי וראיתי את עצמי, אם ראיתי עבירות שצרמו לי … השם כך אני נראית בלי הרחמים שלך? תודה שאתה מרחם עלי ואף אחד לא רואה. "השם בבקשה כמו שריחמת עלי – אנא רחם על בני משפחתי, על בני עירי על בני ארצי על בני עמי"

 

והתוצאות ברוך השם, לא איחרו לבוא.

אט אט, עוד אחד ועוד אחד מבני משפחתי ומחבריי ומשכניי עומדים לידי ועוזרים לי בבניית התיבה.

 אני כבר לא לבד, בעצם אנחנו בונים כיסא לאליהו הנביא, מעגל ההשפעה התרחב מאוד, ברוך השם.

והכל בזכות הדרך של הבעל שם טוב. תודה לה'.