מובא בשם הרה"צ צבי כהן מרימינוב: "הלא אם תיטיב שאת" – פירוש: אם אתה תהיה טוב,

אזי תוכל לשאת ולסבול כל אדם, כי על כל איש ואיש יהיה נדמה לך שהוא טוב יותר ממך.

"ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ" – פירוש: אם אתה לא תהיה טוב, אזי מיד כשתבוא לפתח חברך,

עוד טרם תיכנס לביתו, חטאת רובץ, תראה מיד על חברך שהוא מלא חטאים,

כי לא מסתכל על המעלות שלו, רק על החסרונות, ע"כ.

ונרחיב מעט ברוח הדברים על פי דרך הבעש"ט: "הלא אם תיטיב שאת" – אפשר לומר,

אם האדם רוצה לדעת מה המדד אם הוא נהיה טוב או לא?

תשובה: "שאת" – אם הוא מסוגל לשאת את הזולת למרות שהוא לא כמוהו ולא בדרך שלו. למרות כך הוא נושא אותו,

אחד – כמו משא, נותן לו כתף ומכיל אותו, ומאידך – "שאת" מלשון לרומם, סימן שהוא בכיוון טוב.

"ואם לא תיטיב" – אך אם האדם רוצה לדעת אם הוא לא בכיוון… תשובה: "לפתח חטאת רובץ" – לפתח,

אם כשהאישה, הילד, או החבר (לא משנה מי) פתח בפניו את מעבריו,

ומה שהוא רואה זה "חטאת רובץ"… והוא אומר לעצמו: "ה' ירחם איפה הבן אדם הזה מונח… זהו,

הוא גמור! הוא מהמקום הזה כבר לא יכול לקום, רובץ…", אז זה סימן שהוא לא בכיוון טוב.

ובשביל לצעוד בכיוון של "שאת", דרך הבעש"ט מלמדת אותנו: כשאני רואה פגם בזולת,

אני צריך לעשות עבודה להכיר שאני לא יותר טוב ממנו. ואם הראו לי משמיים פגם על הזולת,

סימן שגם בי יש מזה, כי לולי כך לא היו מראים לי את זה. והעבודה הזאת נותנת את הכוח להכיל,

לשאת ולרומם את הזולת, כי אני בדיוק כמוהו.

שבת שלום

הר, אריאל גימאני