כאשר יעקב מגיע לקבל את הברכה מיצחק אביו כותבת התורה על יעקב:
”ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשי עשין עשיתי כאשר דברת אלי, קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך “ (כז , יט).
ועל עשיו נאמר: “ ויאמר לאביו יקום אבי ויאכל מציד בנו …”
כותב המדרש (תנחומא): “וכיון שנכנס הרשע התחיל קורא לאביו בזדון ”קום אבי ויאכל‘ היה גוזר עליו”.
והכתוב אומר עליו “בבוא רשע בא גם בוז” (משלי יח ג). לעומתו יעקב בא בלשון של בקשה – לשון שפלות וענותנות”.
ובכן יעקב מלמד אותנו יסוד עצום בבואנו מול הקב”ה:
-
לבקש רשות מבורא עולם לפני שאנו מתחילים בתפילה או בבקשה שנאמר “ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני”. (כז, יח).
-
לבוא בנמיכות קומה – אנכי עשי- בי יש את עשיו ואני מצד עצמי רשע בדיוק כמוהו וכל כוונתי היא לעשות את רצון השם.
שואל יצחק “מה זה מיהרת למצוא“ = איך כל כך מהר מצאת את היסוד שאתה מצד עצמך עשיו? הרי העבודה הזו לוקחת שנים.
עונה לו יעקב – “כי קרה ה’ אלהיך“ – “אבא, זה זכותך לא בזכותי” (זכות אבות). וזה הרחמים של השם.
אומר יצחק בוא נראה אם אתה אמתי “הֵקֹל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו“ – הקל – נשמה אלוקית,
אך המעשים זה ה”עשיו” שבי, אך מי שהולך בענווה ומכיר את האמת שלו- הנשמה מכנעת את היצר הרע בו.
אדם שפונה לאבא שבשמיים מתוך הכרת האמת שלו (שפלות האדם, ענווה ויראת שמים טהורה) מתברך מלמעלה בכל הברכות של יעקב אבינו.
שבת שלום הר' עמית בן שאנן
