אִם נֵרֵד לְנֶפֶשׁ הַיֶּלֶד – מִשָּׁמַיִם יֵרְדוּ לְנֶפֶשׁ שֶׁלָּנוּ

אִם יֶלֶד בּוֹכֶה יֵשׁ לְהִתְיַחֵס לְכָךְ בִּרְצִינוּת וְלָרֶדֶת אֵלָיו: "כֵּן, מַה כּוֹאֵב לְךָ?, "אֲנִי מַמָּשׁ רוֹאֶה שָׁאַתָּה סוֹבֵל", וְכַדּוֹמֶה, וְלִרְאוֹת לַעֲזֹר לוֹ בְּמָה שֶׁאֶפְשָׁר. וְרַק כְּשֶׁאָנוּ יוֹרְדִים לָרָמָה שֶׁלּוֹ וְלַמָּקוֹם בּוֹ הוּא נִמְצָא, אֶפְשָׁר אַחַר כָּךְ לְהַתְחִיל לְהַסְבִּיר לוֹ שֶׁיֶּלֶד גָּדוֹל מְדַבֵּר וְלֹא סְתָם צוֹעֵק וּבוֹכֶה.

כְּשֶׁאָנוּ נִתְנַהֵג כָּךְ לִילָדֵינוּ יֵשׁ כָּאן חִנּוּךְ לְסַבְלָנוּת וְאֹרֶךְ-רוּחַ, וְזֶה מְעוֹרֵר שֶׁגַּם מִשָּׁמַיִם יִתְנַהֲגוּ אִתָּנוּ בְּאוֹתָהּ מִדָּה, וַ"יֵּרְדוּ" לָרָמָה הַנְּמוּכָה שֶׁלָּנוּ, וְלֹא יַגִּידוּ לָנוּ: "הַפְסֵק לִבְכּוֹת! הִתְנַהֵג כְּמוֹ גָּדוֹל וְתִלְמַד לְהִסְתַּדֵּר לְבַד" ! "קוֹלִי שָׁמָעְתָּ, אֶל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי" (אֵיכָה ג' נ"ו).