"בָּאתִי לְחַנֵּךְ" אוֹ "בָּאתִי לֶאֱהֹב"
יֶשְׁנָן שְׁתֵּי גִּישׁוֹת בְּחִנּוּךְ: א. גִּישָׁה יְשִׁירָה, ב. גִּישָׁה עֲקִיפָה.
גִּישָׁה יְשִׁירָה: פֵּרוּשָׁהּ שֶׁכְּשֶׁרוֹאֶה בְּעָיָה אֵצֶל הֶחָנִיךְ, נִגָּשׁ אֵלָיו וּמְדַבֵּר אִתּוֹ שֶׁיִּשְׁתַּפֵּר בְּלִמּוּד, בִּתְפִלָּה, בְּמִדּוֹת וְכַדּוֹמֶה. וְהַמֶּסֶר מִשְׁתַּנֶּה לְפִי הַבְּעָיָה שֶּׁמִּתְגַּלֶּה לְפָנָיו, וּכְשֶׁתִּשְׁאַל אוֹתוֹ: "אֵיךְ אַתָּה מְסַכֵּם אֶת תַּפְקִידְךָ?" הַתְּשׁוּבָה: בָּאתִי לְחַנֵּךְ!
גִּישָׁה עֲקִיפָה: שֶׁמְּחַפֵּשׂ לָתֵת אַהֲבָה עַל יְדֵי הִתְעַנְיְנוּת וּמְאוֹר פָּנִים וּנְתִינָה וְכַדּוֹמֶה, וּמִמֵּילָא מִכֹּחַ הָאַהֲבָה נוֹצָר קֶשֶׁר פְּנִימִי, וּמִמֵּילָא הֶחָנִיךְ שֶׁכָּל כָּךְ חָפֵץ בְּהֶמְשֵׁךְ הַקֶּשֶׁר, מִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת הַכֹּל לְשַׁפֵּר אֶת דְּרָכָיו. וּכְשֶׁתִּשְׁאַל אוֹתוֹ, מַה תַּפְקִידְךָ? הַתְּשׁוּבָה: בָּאתִי לֶאֱהֹב!, גִּישָׁה זוֹ הִנָּהּ הַגִּישָׁה הָאֲמִתִּית, שֶׁמְּבִיאָהּ פֵּרוֹת לִטְוָח אָרֹךְ. וְאֵלּוּ הֵן שְׁתֵּי הַדְּרָכִים, הָאַחַת קְצָרָה שֶׁהִיא אֲרֻכָּה וְהַשְּׁנִיָּה אֲרֻכָּה שֶׁהִיא קְצָרָה.