הֲכָנָה לִתְפִלָּה: הַכְּאֵבִים

"הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ, יִשְׂרָאֵל" (עָמוֹס ד' י"ב).

הַהֲכָנָה לִתְפִלָּה הִיא עַל יְדֵי שֶׁאָדָם עוֹרֵךְ לְנֶגֶד עֵינָיו אֶת הַדִּינִים וְהַכְּאֵבִים שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו, שֶׁזּוֹ בְּחִינַת "אֱלֹהֶיךָ", וּמִכֹּחַ הַכְּאֵבִים נִגָּשׁ לִתְפִלָּה, לִצְעֹק אֶל ה' וּלְהַכִּיר שִׁפְלוּתוֹ וְאַפְסִיּוּתוֹ, וְאֶת הַתְּלוּת הַמֻּחְלֶטֶת בְּאַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כְּדֵי שֶׁמִּכֹּחַ הַשִּׁפְלוּת וְהַהַכְנָעָה – יִזְכֶּה לִישׁוּעוֹת וּלְרִבּוּי חֲסָדִים.