"הַדֶּרֶךְ" הַמְּבִיאָה לְשַׁלְוָה וְשִׂמְחַת חַיִּים

אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לְדֶרֶךְ כָּל כָּךְ נִפְלָאָה, דֶּרֶךְ הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב שֶׁהַיְסוֹד בָּהּ הוּא לִחְיוֹת בַּעֲנָוָה וּבְשִׁפְלוּת וּלְגַלּוֹת אֶת הַטּוֹב הַמִּסְתַּתֵּר בְּתוֹךְ הַנְּקֻדּוֹת הַשְּׁחוֹרוֹת. אֵין כָּאן "מַטָּרָה שֶׁל גַּדְלוּת", לִהְיוֹת גָּדוֹל, שֶׁזֶּה מֵבִיא לְלַחַץ וּלְקִנְאָה וְשִׂנְאַת חִנָּם. כָּל הַמַּטָּרָה הִיא: לְקַיֵּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת עִם כָּל דִּקְדּוּקֵיהֶן וּפְרָטֵיהֶן, כְּדֵי שֶׁזֶּה יָבִיא "לְהַכָּרַת הַשִּׁפְלוּת" וְלִרְאוֹת כַּמָּה שֶׁהָאָדָם הוּא קָטָן – וּבְתוֹךְ הָאָדָם הַקָּטָן נִמְצָא ה' הַגָּדוֹל הַמֵּאִיר בְּתוֹךְ הַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי. "וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה" (אֱלֹקִי נָצוֹר), וְזֶה מֵבִיא לִרְגִיעוּת ,לְשַׁלְוָה וּלְשִׂמְחַת חַיִּים.