"הַדֶּרֶךְ" שֶׁלָּנוּ – אֵינָהּ נֶגֶד אַף אֶחָד

יֶשְׁנָהּ חֲשִׁיבָה הָאוֹמֶרֶת שֶׁעַל יְדֵי שֶׁנְּדַבֵּר נֶגֶד הַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד, כָּךְ נְחַזֵּק יוֹתֵר אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּנוּ, אוּלָם יֵשׁ לְהִזָּהֵר, שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל רַבָּנִים וּשְׁאָר יְהוּדִים. זֶה מֵבִיא לְמַחֲלֹקֶת וְלִשְחִיתוּת הַמִּדּוֹת. אַדְּרַבָּה, בַּבַּיִת נְשַׁדֵּר תָּמִיד: "אֲנַחְנוּ לֹא מְדַבְּרִים נֶגֶד אַף אֶחָד, כֻּלָּם אֲהוּבִים וְכֻלָּם בְּרוּרִים, אֶלָּא שֶׁאָנוּ תַּלְמִידִים שֶׁל רַב פְּלוֹנִי וְהוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ שֶׁלּוֹ". וְאָז עַל יְדֵי הַחִזּוּק שֶׁל הַצַּד הַחִיּוּבִי וְהַגְדָּלַת הָאוֹר בַּבַּיִת, מִמֵּילָא יִסְתַּלֵּק הַרְבֵּה מֵהַחֹשֶׁךְ. "אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן תָּאִיר".