חֶסֶד שֶׁל קְדֻשָּׁה הוּא בְּלִי תְּחוּשַׁת עֶלְיוֹנוֹת

יֵשׁ שְׁנֵי סוּגֵי חֶסֶד:

יֵשׁ חֶסֶד שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה מוּל חֲבֵרוֹ, דְּהַיְנוּ: כֵּיוָן שֶׁהֶחָבֵר בִּקֵּשׁ וְצָרִיךְ עֶזְרָה, הוּא נִגָּשׁ אֵלָיו לְתָמְכוֹ וּלְסָעֳדוֹ וְכַדּוֹמֶה. זֶהוּ "חֶסֶד לְאֻמִּים חַטַּאת", (מִשְׁלֵי י"ד ל"ד), כֵּיוָן שֶׁבְּעֵינָיו הוּא הַמַּשְׁפִּיעַ וַחֲבֵרוֹ הַמְּקַבֵּל, וְיֵשׁ לוֹ תְּחוּשַׁת עֶלְיוֹנוּת וְגַאֲוָה עָלָיו.

אַךְ יֵשׁ חֶסֶד שֶׁל קְדֻשָּׁה, שֶׁעוֹשֶׂה זֹאת מוּל בּוֹרְאוֹ, כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ בִּמְצוּקָה, מַחְלִיט לְהִלָּחֵם וְלַעֲבֹד עִם עַצְמוֹ מוּל בּוֹרְאוֹ, שֶּׁצִּוָּהוּ לַעֲבֹד עַל חֶסֶד וּמְצַפֶּה רַק לְבוֹרְאוֹ שֶׁיֵּיטִיב עִמּוֹ.