כְּשֶׁיַּכִּיר בָּאֱמֶת שֶׁלּוֹ יִּזְכֶּה לְתוֹסֶפֶת רַחֲמִים

כָּל רֶגֶשׁ וּמִדָּה שֶׁיֵּשׁ לְאָדָם, יֵשׁ לְהַעֲלוֹת אוֹתָהּ לִקְדֻשָּׁה. מִפַּחַד גַּשְׁמִי – לְפַחַד הֵ', מִתַּאֲוָה – לְאַהֲבַת ה', מִכְּאֵב אִישִׁי – לְצַעַר גָּלוּת הַשְּׁכִינָה וְכַדּוֹמֶה.

כְּשֶׁאָדָם מְנַסֶּה לְהַעֲלוֹת לִקְדֻשָּׁה אֶת הַתַּאֲווֹת וְהַפְּחָדִים, וְשׁוּם דָּבָר לֹא זָז, וְהוּא נִשְׁאַר עִם כָּל הַפְּחָדִים וְהַצַּעַר שֶׁלּוֹ כְּמִקֹּדֶם, זֶה מַרְאֶה שֶׁבְּתוֹךְ תּוֹכוֹ, בַּתַּת-מוּדָע שֶׁלּוֹ, לֹא רוֹצֶה בֶּאֱמֶת לָצֵאת מִמַּצָּבוֹ, מִין עַקְשָׁנוּת כָּזֹאת שֶׁיֵּשׁ לְאָדָם, לְלֹא שׁוּם טַעַם וְהִגָּיוֹן, דַּוְקָא לְהִשָּׁאֵר בְּמַצָּבוֹ הַקָּשֶׁה הַנּוֹכְחִי, עַל אַף שֶׁסּוֹבֵל שָׁם מְאֹד. וּמִמֵּילָא הַתְּפִלָּה שֶׁלּוֹ צְרִיכָה לִהְיוֹת כָּךְ: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם ! זַכֵּנִי לְהַכִּיר שֶׁאֲנִי לֹא רוֹצֶה לְצֵאת מִמַּצָּבִי הַנּוֹכְחִי", מֵהַצַּעַר אוֹ תַּאֲוָה אוֹ פַּחַד וְכַדּוֹמֶה, וּכְשֶׁיַּכִּיר בָּאֱמֶת שֶׁלּוֹ, אֲזַי יִּזְכֶּה מִשָּׁם לְתוֹסֶפֶת רַחֲמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קוֹרְאָיו – לְכָל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶּאֱמֶת" (תְּהִלִּים קמ"ה ח"י).