לְהִכָּנֵס לַחֻפָּה "בְּעִתּוֹ וּבִזְמַנּוֹ"

מַעֲשֵׂה שֶׁהָיָה בְּעַלְמָה שֶׁהִגִּיעָה לְגִיל שִׁדּוּכִין וְהָיְתָה קְשׁוּרָה לְרַבִּי אָשֵׁר פְרַיְינְד, זָכָר צַדִּיק לִבְרָכָה, וְלֹא מָצְאָה אֶת הַשִּׁדּוּךְ שֶׁלָּהּ. וְעָבְרוּ שָׁנִים וַעֲדַיִן לֹא נוֹשְׁעָה. עַד שֶׁפַּעַם אַחַת נִכְנְסָה לְרַבִּי אָשֵׁר וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחְיָהּ, בְּאָמְרָה לַצַּדִּיק: מַה יִהְיֶה אִתִּי הַסּוֹף? מָתַי אֶזְכֶּה לְהָקִים אֶת בֵּיתִי?

אָמַר לָהּ רַבִּי אָשֵׁר: דְּעִי לָךְ, שֶׁעִם הַדְּמָעוֹת הָאֵלּוּ אֶת אָכֵן תְּקַבְּלִי אֶת זִוּוּגֵךְ, אֲבָל זֶה יִהְיֶה לִפְנֵי הַזְּמַן שֶׁכָּתוּב לָךְ. וְאָז אֶת תִּסְבְּלִי מִזֶּה כָּל הַחַיִּים!. וְאָכֵן הִיא שָׁמְעָה בְּקוֹל הַצַּדִּיק, וְחָדְלָה לִבְכּוֹת, וְעָבְדָה עִם עַצְמָהּ לְהַכִּיר בְּשִׁפְלוּתָהּ וּלְהַעֲלוֹת אֶת הַצַּעַר לְצַעַר גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, וְאָכֵן כְּשֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁלָּהּ, זָכְתָה לְקַבֵּל בָּחוּר נִפְלָא עִם מִדּוֹת טוֹבוֹת, וְהַשִּׁדּוּךְ עָלָה יָּפֶה.