לְהַצְמִיד אֶת הַפְּרָס לַמַּאֲמָץ

פִּנּוּק עִנְיָנוֹ, שֶׁיֶּלֶד מִתְרַגֵּל לְקַבֵּל כָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה בְּלִי שׁוּם מַאֲמָץ וּנְתִינָה מִצִּדּוֹ, רַק מְצַיֵּץ – וּכְבָר מְקַבֵּל, וּבְכָךְ מִתְרַגֵּל שֶׁמַּשִּׂיג אֶת כָּל חֲפָצָיו וְעִנְיָנָיו בְּקַלּוּת. וַהֲרֵי בַּחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים כָּל דָּבָר טוֹב – בָּא רַק עַל יְדֵי עָמָל וִיגִיעָה: שְׁלוֹם בַּיִת, חִנּוּךְ, פַּרְנָסָה, בְּרִיאוּת וְכַדּוֹמֶה.

וְלָכֵן, יֵשׁ לְחַנֵּךְ שֶׁגַּם כְּשֶׁנּוֹתֵן פְּרָס אוֹ מַמְתָּק לְיֶלֶד – שֶׁיַּצְמִיד זֹאת לַעֲשִׂיָּה חִיּוּבִית מִצִּדּוֹ, שֶׁיַּרְגִּיל אֶת הַיֶּלֶד לְעָמָל וּלְמַאֲמָץ מִצִּדּוֹ. וּבִפְרָט בְּלִמּוּד גְּמָרָא, הַדּוֹרֵשׁ מֵהַיֶּלֶד מַאֲמָץ וְעָמָל וִיגִיעַת הַמֹּחַ, עַל יְדֵי הַהַעֲרָכָה לַמַּאֲמָץ הַיֶּלֶד יַפְנִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְקַבֵּל דְּבָרִים בְּקַלּוּת, וּבְכָךְ זוֹכֶה לְקַבֵּל רְצִינוּת וְדֶרֶךְ נְכוֹנָה לַחַיִּים.