לַעֲבֹד עִם הַכְּאֵבִים וְלֹא לְהִתְעַלֵּם מֵהֶם

כְּשֶׁיֵּשׁ לְאָדָם כְּאֵבִים בַּחַיִּים, לֹא אוֹמְרִים מִיָּד: "תּוֹדָה לְךָ ה' ". אֶלָּא יֵשׁ תְּחִלָּה "לַעֲבֹד עִם הַכְּאֵב": א. לְהַכִּיר שֶׁזֶּה ה' מַכְאִיב לִי וְלֹא הֶחָבֵר. ב. לְבַקֵּשׁ מַה' שֶׁיַּרְאֶה לִי מָה הוּא רוֹצֶה שֶׁאֲתַקֵּן, וְאָז כְּשֶׁיִּזְכֶּה לְקַבֵּל הֶאָרָה מֵה' וְלַעֲבֹד עַל הַפְּגָם שֶׁלּוֹ יִתְבָּרֵר לוֹ לְמַפְרֵעַ שֶׁכָּל הַמַּהֲלָךְ הָיָה לְטוֹבָתוֹ לְעוֹרֵר אוֹתוֹ לְהַכִּיר בְּשִׁפְלוּתוֹ וּלְהִתְקָרֵב אֶל ה'. אָז הוּא אָכֵן מוֹדֶה לַה' מִכָּל הַלֵּב, וְלֹא רַק בְּשֵׂכֶל.

וְזֶהוּ מַה שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ בִּתְהִלִּים (צ"ב ג'): "לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ". "בַּבֹּקֶר" = אוֹר, אָז אֶפְשָׁר לִרְאוֹת שֶׁזֶּה חֶסֶד ה', אַךְ "וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת" – בִּזְמַן כְּאֵב, זֶה עִנְיָן שֶׁל אֱמוּנָה שֶׁה' קוֹרֵא לִי, אַךְ עֲדַיִן אֵינִי רוֹאֶה פֹּה אֶת חֶסֶד ה', אֶלָּא רַק בַּהֶמְשֵׁךְ אַחֲרֵי שֶׁאֶעֱשֶׂה עֲבוֹדָה עִם עַצְמִי.