לָלֶכֶת עִם מַחֲשָׁבוֹת הַמּוֹבִילוֹת לְשִׂמְחָה

יָדוּעַ מַה שֶּׁכָּתוּב בְּתִקּוּנֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תִּקּוּן כ"ב, דַּף ס"ז עַמּוּד א'), שֶׁהַמִּלָּה 'בְּשִׂמְחָה' – אוֹתִיּוֹת 'מַחֲשָׁבָה'. וְהַפֵּרוּשׁ, שֶׁהַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁבָּאוֹת לָאָדָם בָּרֹאשׁ נוֹשְׂאוֹת בְּתוֹכָן מַהוּת רוּחָנִית: מַחֲשָׁבוֹת שְׁלִילִיּוֹת – מַהוּתָן הַפְּנִימִית הִיא עַצְבוּת, וְהַחִיּוּבִיּוֹת – שִׂמְחָה.

וְיֵשׁ לוֹ לָאָדָם לְהִלָּחֵם עִם עַצְמוֹ, וְלִרְאוֹת לָלֶכֶת רַק עִם הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁמְּבִיאוֹת אוֹתוֹ לְשִׂמְחָה וּלְתוֹסֶפֶת בַּעֲבוֹדַת ה'. וּכְשֶׁרוֹאֶה שֶׁמַּחֲשָׁבָה פְּלוֹנִית גּוֹרֶרֶת אוֹתוֹ לְעַצְבוּת, וְלֹא מַצְלִיחַ לְהַגִּיעַ דַּרְכָּהּ לְתוֹסֶפֶת שִׂמְחָה וּלְמַצַּב רוּחַ חִיּוּבִי – אֲזַי יִדְחֶה אוֹתָהּ מִיָּד עַל יְדֵי שֶׁיִּתְעַסֵּק בִּדְבָרִים אֲחֵרִים שֶׁיַּסִּיחוּ אֶת דַּעְתּוֹ מִמֶּנָּה.