לָמָּה אֲנָשִׁים אוֹהֲבִים מַיִם?

בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אֲנָשִׁים נֶהֱנִים לִהְיוֹת בִּסְבִיבָה שֶׁל מַיִם כְּשֶׁמְּאַרְגְּנִים טִיּוּל, רָצוּי מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה נַחַל בַּדֶּרֶךְ, וְגַם כְּשֶׁרוֹצִים לְהִנָּפֵשׁ אֲזַי הוֹלְכִים לִשְׂפַת הַיָּם, וְעֶצֶם רְאִיַּת הַגַּלִּים מְרַפְּאָה אֶת הַנֶּפֶשׁ.

וְיֵשׁ לְבָאֵר אֶת הַכְּמִיהָה הָאֱנוֹשִׁית לְמַיִם עַל דֶּרֶךְ הָעֲבוֹדָה: הַמַּיִם בְּרוּחָנִיּוּת, מְסַמְּלִים שִׁפְלוּת וַעֲנָוָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (תַּעֲנִית דַּף ז' עַמּוּד א'): "לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה לְמַיִם? דִּכְתִיב (יְשַׁעְיָה נ"ה א'): הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם, לוֹמַר לְךָ: מָה מַיִם מַנִּיחִין מָקוֹם גָּבוֹהַּ וְהוֹלְכִין לְמָקוֹם נָמוּךְ, אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה אֵין מִתְקַיְּמִין אֶלָּא בְּמֵי שֶׁדַּעְתּוֹ שְׁפֵלָה", וּכְכָל שֶׁאָדָם מַפְנִים יוֹתֵר אֶת אַפְסִיּוּתוֹ, כָּךְ מִתְרַפֵּאת נַפְשׁוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִיא מִתְחַבֶּרֶת לְמַהוּתוֹ הָאֲמִתִּית וּלְבוֹרֵא הָעוֹלָם, וְזֶה מָה שֶׁעוֹשֶׂה לָהּ טוֹב.

לָכֵן כְּשֶׁאָנוּ נִפְגָּשִׁים בִּמְקוֹר מַיִם חַיִּים הָרוֹמְזִים בְּמַהוּתָם לַעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, יֵשׁ בָּהֶם תּוֹעֶלֶת וְהַשְׁפָּעָה גְּדוֹלָה לְנֶפֶשׁ.