מִי שֶׁחַי אֶת הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ מַרְגִּישׁ אֶת קִרְבַת ה'

"קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת" (תְּהִלִּים קמ"ה ח"י).

רַק מִי שֶׁחַי אֶת הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ, אֶת אַפְסִיּוּתוֹ, דַּלּוּתוֹ וְחֹסֶר הָאוֹנִים שֶׁלּוֹ, וּמוּדָע בְּפֹעַל לְכִשְׁלוֹנוֹתָיו הָאֵין-סוֹפִיִּים – רַק הוּא מַרְגִּישׁ אֶת קִרְבַת ה'. כִּי רוֹאֶה אֵיךְ שֶׁה' בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע מַצִּיל אוֹתוֹ, פּוֹעֵל וְעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר דַּרְכּוֹ, וּמַעֲנִיק לוֹ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה, הֶאָרוֹת וּבֵאוּרִים, יְשׁוּעוֹת וְחֵשֶׁק לִקְדֻשָּׁה. וְכֵיוָן שֶׁמְּזַהֶה בְּכָל זֶה אֶת ה', מִתְמַלֵּא בְּשִׂמְחָה כִּי "הִנֵּה אַבָּא אִתִּי", וְחָשׁ אֶת קִרְבָתוֹ בְּכָל עֵת. אַךְ מִי שֶׁלֹּא חַי עִם הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ וּמְיַחֵס לְעַצְמוֹ אֶת הַחֵשֶׁק וְהַלִּמּוּד וְקִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, הֲרֵי שֶׁהוּא אָכֵן פּוֹנֶה לַה' אַךְ רוֹאֶה אֶת ה' רָחוֹק מִמֶּנּוּ – כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב.