מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ

בָּחוּר נִגַּשׁ לְמַשְׁגִּיחַ הַיְשִׁיבָה וְאָמַר לוֹ: הָרַב, אֲנִי מַרְגִּישׁ בַּתְּפִלָּה שֶׁאֲנִי מְחַפֵּשׂ לְהִתְפַּלֵּל יָפֶה וּבְקוֹל, כְּדֵי לִרְצוֹת אֶת הַמַּשְׁגִּיחַ בִּמְקוֹם לְכַוֵּן עַל ה'. עָנָה לוֹ הַמַּשְׁגִּיחַ: נוּ, וּמָה הַבְּעָיָה, הֲרֵי זוֹ הַדֶּרֶךְ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָאָדָם טֶבַע לִרְצוֹת אֶת הַמַּשְׁגִּיחַ, אַךְ מִיָּד עָלָיו לְהַעֲלוֹת אֶת זֶה אֶל ה': "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! כְּמוֹ שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִרְצוֹת אֶת הַמַּשְׁגִּיחַ, זַכֵּנִי שֶׁכָּךְ אֶרְצֶה לִרְצוֹת אוֹתְךָ". בָּחוּר שֶּׁאֵין לוֹ רָצוֹן לִרְצוֹת אֶת הַמַּשְׁגִּיחַ, כָּךְ אֵין לוֹ סִכּוּי שֶׁיַּגִּיעַ לִרְצוֹת אֶת ה', כִּי בְּרוּחָנִיּוּת זֶה מַתְחִיל – מֵהַגַּשְׁמִי לְרוּחָנִי. "סֻלָּם מֻצָּב אָרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה" (בְּרֵאשִׁית כ"ח י"ב).