סֵפֶר זִכָּרוֹן בַּעֲבוֹדַת ה'

"וְקָנֶה לְךָ חָבֵר" (מְלִיצָה עַל פִּי אָבוֹת א' ו'): כְּדַאי מְאֹד לָאָדָם לִקְנוֹת לוֹ לְחָבֵר אֶת הַקָּנֶה – הָעֵט, דְּהַיְנוּ לִכְתֹּב. הֵן יְסוֹדוֹת וְרַעְיוֹנוֹת שֶׁעָלוּ לוֹ בַּעֲבוֹדַת ה', וְהֵן בְּשִׂיחוֹתָיו עִם יְלָדָיו, שֶׁלְּאַחַר שֶׁדִּבֵּר אִתָּם – יִכְתֹּב לָהֶם אֶת תַּמְצִית הַדְּבָרִים. וְאָז: א. יוּכְלוּ לְשַׁנֵּן אוֹתָם. ב. זֶה יִהְיֶה לָהֶם לְמַזְכֶּרֶת, שֶׁגַּם בְּעוֹד כַּמָּה שָׁנִים יוּכְלוּ לְהִזָּכֵר בַּנְּקֻדּוֹת שֶׁעָלוּ וְדֻבְּרוּ.

וְכֵן, יֵשׁ לִרְאוֹת לִכְתֹּב תָּמִיד נְקֻדּוֹת בַּעֲבוֹדַת ה' שֶׁעָלוּ בְּשִׂיחָה עִם חֲבֵרִים לַדֶּרֶךְ, לְמַעַן יַעַמְדוּ לְיָמִים רַבִּים, וְתִהְיֶה מִזֶּה עוֹד תּוֹעֶלֶת לוֹ וְלָרַבִּים. "כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר" (שְׁמוֹת י"ז י"ד).