הַמַּנְהִיג – מִתְיַעֵץ וּמוֹבִיל! הַשְּׁתַלְּטָן – כּוֹפֶה אֶת דַּעְתּוֹ!
מַנְהִיג – זֶהוּ אָדָם שֶׁמּוֹבִיל קַו וְדֶרֶךְ, אַךְ מִתּוֹךְ הִתְיַעֲצוּת וּשְׁמִיעַת הַזּוּלַת, וְאָז מַגִּיעַ לְהַחְלָטָה וּמוֹבִיל אוֹתָהּ בַּשֶּׁטַח. הַשְּׁתַלְטָן – אֵינוֹ מִתְיַעֵץ וְלֹא מִתְחַשֵּׁב בְּדַעַת הַזּוּלַת, אֶלָּא עוֹשֶׂה כְּפִי הָעוֹלֶה עַל דַּעְתּוֹ וְכוֹפֶה אוֹתָהּ עַל אֲחֵרִים. הַהֶבְדֵּל בֵּין הַמַּנְהִיג לַשְּׁתַלְּטָן נוֹבֵעַ מִסִּגְנוֹן הָעֲבוֹדָה הַפְּנִימִית שֶׁל הָאָדָם, הַאִם הוּא מְשַׁכְנֵעַ וּמַסְבִּיר לַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית שֶׁלּוֹ בְּנֹעַם וּבְלָשׁוֹן רַכָּה, אוֹ שֶׁהוֹלֵךְ עִם הַנֶּפֶשׁ שֶׁלּוֹ בְּכֹחַ וּבְעָצְמָה.
"יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ" (מֹשְׁלֵי י"ב י'), יְדִיעָה זֶה חִבּוּר וְקִשּׁוּר לַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית, כְּמוֹ "וְהָאָדָם יָדַע" (בְּרֵאשִׁית ד' א' ). הַמִּתְכַּחֵשׁ לְקִיּוּמָהּ שֶׁל הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית שֶׁבְּתוֹכוֹ סוֹפוֹ שֶׁהוּא גַּם מוֹחֵק אֶת נֶפֶשׁ זוּלָתוֹ.