הַכָּרַת הַשִּׁפְלוּת – בִּמְקוֹם הַסִּגּוּפִים

הַבַּעַל שֵׁם טוֹב בִּטֵּל אֶת הַסִּגּוּפִים לְכַפָּרַת עֲווֹנוֹת. א. כִּי תַּעֲנִית מְבִיאָה לְחֻלְשַׁת הַגּוּף, וּמַשְׁפִּיעָה גַּם עַל רִפְיוֹן בַּעֲבוֹדַת הֵ'. ב. מֵבִיא לְעַצְבוּת וְדִכְדּוּךְ. גַּ. מַפְרִיעַ לְאַחְדוּת הַלְּבָבוֹת שֶׁמִּפְּנֵי חֻלְשַׁת הַגּוּף אֵין לוֹ כֹּחַ לְאַף אֶחָד.

בִּמְקוֹם הַסִּגּוּפִים שֶׁמַּרְחִיקִים אֶת הָאָדָם מֵרְצוֹן ה', בָּא הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְגִלָּה אֶת 'הַדֶּרֶךְ' לְכַפָּרַת עֲווֹנוֹת – בְּ"הַכָּרַת הַשִּׁפְלוּת". עַל יְדֵי שֶׁלּוֹמֵד מֵהַפְּגָמִים שֶׁלּוֹ אֶת שִׁפְלוּתוֹ, וּמַגִּיעַ מִשָּׁם לְהַכָּרַת רַחֲמֵי ה' עָלָיו, אֲזַי זְדוֹנוֹת נֶהְפָּכִים לִזְכֻיּוֹת [לְפִי שֶׁזּוֹ תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, עַיֵּן בְּיוֹמָא דַּף פ"ו עַמּוּד ב'], וְהַחֹשֶׁךְ נֶהְפָּךְ לְאוֹר.

"הָעָם הַהוֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל" (יְשַׁעְיָה ט' א').