תְּפִלָּה שֶׁהִיא מֵהַקְּדֻשָּׁה מְעוֹרֶרֶת נְקֻדַּת שִׁפְלוּת

"ה' שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ" (תְּהִלִּים נ"א י"ז). לִכְאוֹרָה יֵשׁ סְתִירָה בֵּין הָרֵישָׁא לַסֵּיפָא, שֶׁבָּרֵישָׁא אוֹמֵר "ה' שְׂפָתַי תִּפְתָּח", מַשְׁמַע שֶׁאֲנִי מִצַּד עַצְמִי לֹא יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל, וּבַסּוֹף אוֹמֵר: "וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ", מַשְׁמַע שֶׁאֲנִי כֵּן יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל.

אֶלָּא, בָּא הַפָּסוּק לְלַמְּדֵנוּ: כֵּיצַד נִתָּן לְהַכִּיר שֶׁאָכֵן ה' פָּתַח אֶת שְׂפָתַי, וְשֶׁהַתְּפִלָּה הִיא מֵהַקְּדֻשָּׁה? אִם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה מִתְגַּלֶּה לִי שֶׁמַּחֲשַׁבְתִּי – שֶׁאֲנִי הוּא הַמִּתְפַּלֵּל, זוֹ נְקֻדַּת גַּאֲוָה. קְדֻשָּׁה פֵּרוּשָׁהּ, עַל יְדֵי שֶׁמִּתְגַּלָּה לִי נְקֻדַּת שִׁפְלוּת בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה, הַתְּפִלָּה וּגְמִילוּת הַחֲסָדִים, וְאָז מַכִּיר שֶׁזֶּה לֹא שֶׁלּוֹ אֶלָּא רַחֲמֵי ה' עָלָיו.