הַכֹּל כָּלוּל בְּמַתָּנָה אַחַת: "אַבָּא אִתִּי"

"שׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה" (מִשְׁלֵי ט"ו כ"ז). צָרִיךְ בֵּאוּר: הֲרֵי אָנוּ רוֹאִים שֶׁמִּנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם לְקַבֵּל מַתָּנוֹת, כְּגוֹן בַּחֲתֻנּוֹת וּבְכָל מִינֵי אֵרוּעִים?

וְיֵשׁ לוֹמַר, שֶׁ'מַּתָּנוֹת' לְשׁוֹן רַבִּים, דְּהַיְנוּ – כְּשֶׁאָדָם חַי בְּהַשְׁקָפַת טֶבַע הֲרֵי שֶׁרוֹאֶה רִבּוּי מַתָּנוֹת: פְּלוֹנִי נָתַן לוֹ יַיִן מַתָּנָה, אַלְמוֹנִי נָתַן לוֹ סִיר מַתָּנָה, פַּלְמוֹנִי נָתַן לוֹ כֶּסֶף, וְנִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לוֹ רִבּוּי מַתָּנוֹת. אַךְ כְּשֶׁחַיִּים אֱמוּנָה, הֲרֵי שֶׁאֵין כָּאן רִבּוּי מַתָּנוֹת אֶלָּא רַק מַתָּנָה אַחַת: "אַבָּא אִתִּי". בְּכָל הַמַּתָּנוֹת רוֹאֶה רַק דָּבָר אֶחָד – "ה' אוֹהֵב אוֹתִי, וְלָכֵן שָׁלַח לִי דֶּרֶךְ הַסִּבּוֹת שֶׁלּוֹ – כָּל מִינֵי מַתָּנוֹת".

וְלָכֵן, מִי שֶׁשּׂוֹנֵא "מַתָּנֹת" לְשׁוֹן רַבִּים, אֶלָּא חַי שֶׁיֵּשׁ רַק מַתָּנָה אַחַת, אֲזַי – "יִחְיֶה", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" (דְּבָרִים ד' ד').