הַרְגָּשַׁת מְתִיקוּת בַּתּוֹרָה עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה

כְּשֶׁאָדָם נִמְצָא בְּמַצָּב רוּחָנִי יָרוּד, וְאֵין לוֹ חֵשֶׁק לִתְפִלָּה, לְתוֹרָה וְלַעֲבוֹדַת ה', וְתוֹלֶה אֶת הָאַשְׁמָה בַּתְּפִלָּה אוֹ בַּתּוֹרָה וּמִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ כְּעַל פְּעֻלָּה מְשַׁעֲמֶמֶת וְלֹא מְהַנָּה – עָלָיו לָדַעַת כִּי אַדְּרַבָּה, תֵּבוֹת הַתְּפִלָּה וְדִבְרֵי הַתּוֹרָה "מְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים" (תְּהִלִּים י"ט י"א), אֶלָּא שֶׁהָעֲבֵרוֹת וְהַפְּגָמִים יוֹצְרִים מָסָךְ וּמְחִצָּה בִּפְנֵי הַנְּשָׁמָה, שֶׁלֹּא תּוּכַל לְגַלּוֹת אֶת אוֹרָהּ וְהִתְחַבְּרוּתָהּ לַקְּדֻשָּׁה.

וְלָכֵן הַפִּתְרוֹן הוּא: עֲשִׂיַּת תְּשׁוּבָה – הַכָּרַת הַפְּגָם. לִלְמֹד מֵהַמַּצָּב הַנּוֹכְחִי שֶׁזּוֹ מְצִיאוּתִי הַחָמְרִית הַיּוֹצֶרֶת מְחִצּוֹת הַמַּבְדִּילוֹת בֵּינִי לְבוֹרְאִי, וְאֵין הָאָשָׁם תָּלוּי אֶלָּא בִּי. וְהַכָּרַת הַשִּׁפְלוּת הִיא הַמְּסִירָה וּמְנַקָּה אֶת הַמְּחִצָּה שֶׁנּוֹצְרָה עַל יְדֵי הַפְּגָמִים, כֵּיוָן שֶׁהוֹפֶכֶת אֶת הַפְּגָם לְאוֹר, שֶׁהֲרֵי דֶּרֶךְ הַפְּגָם הִגִּיעַ לְהַכָּרַת רַחֲמֵי ה'.