לַנִּגּוּן יֵשׁ הַשְׁפָּעָה יְשִׁירָה עַל הַלֵּב

הַנִּגּוּן כַּיָּדוּעַ הוּא שְׂפַת הַלֵּב. בְּשׁוֹנֶה מֵאֹכֶל, שֶׁתְּחִלָּה מִתְעַכֵּל בַּמֵּעַיִם וְאַחַר כָּךְ נַעֲשֶׂה דָּם, וְאָז מַשְׁפִּיעַ עַל הַנֶּפֶשׁ – הַשִּׁירָה חוֹדֶרֶת יָשָׁר לַלֵּב. וְלָכֵן, יֵשׁ לְהִזָּהֵר מְאֹד בִּשְׁמִיעַת שִׁירִים, שֶׁיִּהְיוּ שִׁירֵי קֹדֶשׁ עִם מַנְגִּינָה שֶׁל קֹדֶשׁ. וּכְשֶׁהַנִּגּוּן לֹא מֵהַקְּדֻשָּׁה, עַל אַף שֶׁהַמִּלִּים נִרְאוֹת בְּסֵדֶר גָּמוּר וְאֵין בָּהֶן שׁוּם שְׁלִילָה – תִּהְיֶה הַשְׁפָּעָה שֶׁל קְרִירוּת, אֲדִישׁוּת וַאֲטִימוּת לְכָל הָעִנְיָנִים הַטּוֹבִים, וִירִידָה בָּעֲשִׂיָּה שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה. וְלָכֵן רָאוּי לִהְיוֹת מְקֻשָּׁר לְנִגּוּנֵי קֹדֶשׁ, הַמּוּשָׁרִים בְּחַצְרוֹת הַצַּדִּיקִים.