אֵין "מֻקְדָּם וּמְאֻחָר" בְּמִי שֶׁמְּחֻבָּר לַתּוֹרָה

"אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה" (פְּסָחִים דַּף ו' עַמּוּד ב', וְעוֹד): אָדָם שֶׁמְּחֻבָּר לַתּוֹרָה וְלִפְנִימִיּוּתָהּ, דְּהַיְנוּ לְבוֹרֵא הָעוֹלָם, לֹא מַקְפִּיד עַל כָּךְ שֶׁקִּבֵּל הַזְמָנָה מְאֻחֶרֶת לְשִׂמְחַת חֲבֵרוֹ, דְּהַיְנוּ אַחֲרֵי כֻּלָּם. כְּמוֹ שֶׁסִּפֵּר לִי אֶחָד הַחֲבֵרִים, שֶׁצִּלְצֵל אֵלָיו חֲבֵרוֹ וְאָמַר לוֹ: "מַגִּיעַ לִי מַזָּל טוֹב". וּכְשֶׁשָּׁאַל: "עַל מָה?" עָנָה לוֹ: "נוֹלַד לִי בֵּן". וּכְשֶׁשָּׁאַל: "מָתַי?" עָנָה לוֹ: "לִפְנֵי חֹדֶשׁ"… וְלֹא הִקְפִּיד עַל כָּךְ, כִּי אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר לְמִי שֶׁמְּחֻבָּר לַתּוֹרָה.