יום ראש השנה הקדוש נקרא 'יום הזיכרון', והוא יום הדין הגדול שבו נגזר מי לחיים ומי למיתה, מי לעבדות ומי לחירות, מי לעושר ומי לעוני וכו '.
שאלתנו היא, איך ניתן לעבור את היום הקדוש הזה ולהיכתב באמת בספר חיים ואין הכוונה רק לחיים ומוות גשמיים, אלה העיקר שתהיה לנו חיות רוחנית אושר פנימי ושמחת הלב .
דרך הבעש"ט מלמדת אותנו שהקב"ה משים את בני האדם חסרים בכל פרט ופרט בגשמי וברוחני כאחד.
רוב העולם מגיע לראש השנה לבקש שיתמלאו כל צרכיו האישיים הן במישור הארצי והן הרוחני .
אומר לנו ר' אשר זצ"ל כי עיקר העבודה בראש השנה והעבודה של כל השנה היא להחדיר בלב ובמוח שאין עוד מלבדו וכל מה שהינך רואה כאן זה הרבש"ע עצמו .
החטא הקדמוני והחטא היסודי בו אנו נופלים כל יום מחדש הינו חטא השכחה שאנו שוכחים את אבינו שבשמיים, אם זה במידות שלנו, ביצרים שלנו וברצונות שלנו .
אין צער גדול יותר לאבא מזה שהבן שלו שוכח אותו אנו לרוב שוכחים מי הוא הנותן לנו אוויר לנשום מזין אותנו, פשוטו כמשמעו, ומיהו מקור החיות שלנו שמעניק לנו את הכח לעשות חיל .
ועל כך אנו צריכים לבוא בבושת פנים ובנמיכות קומה לפני אבינו שבשמיים ולעורר הזכרון על ידי ראייה: "אבא, סליחה על כל הרגעים ששכחתי אותך, שלא ראיתי שהכל זה אתה וממך ושאתה תמיד אוהב אותי ודואג שיהיה לי רק טוב".
שנה טובה לכל בית ישראל .
עמית בן שאנן.
