אני סבלנית? אני רציתי לשרוף את כל הבית מהעצבים שלי!

אבל השם ריחם עלי ונתן לי רגיעות. זאת הסבלנות של השם. זה לא שלי!

אל תיבהלו אסביר לכם.

"אשת החיל" שלכם כדרכה, רואה מה לא תקין בבית. רואה ומעירה!

זה מתחיל בהערות של פה רך (פרך) וטוב וככל שרמת הלחץ שלי עולה זה נגמר בהערות של פה רע (פרעה)

רוצים דוגמאות? 

תאכל עם פה סגור, תוריד מרפקים מהשולחן,

ממשיך ל… "גברת צעירה אמא לא משרתת שלך", "אדון צעיר איפה אתה חושב שאתה נמצא?"

ובשיא הלחץ לפני כניסת שבת (מוכנים? זה פרעה ממש. לא לבעלי לב חלש)

– "תכנסי להתקלח לפני ש….", "עוד שניה אני נופלת מהרגלים וזה באשמתכם!", "פרזיטים! זה מה שגידלתי! אף אחד לא עוזר בבית הזה!"

בקיצור סיר לחץ אחד גדול !!!!!

יום אחד השם זיכה אותי לשמוע שיחה של שתי הבנות מאחורי הדלת…

אחות אחת – אני הכי שונאת בעולם את יום שישי.

אחות שניה – חבל לך, כדאי לך לשנוא את יום השבת כי הוא זה שאשם שיום שישי הוא סיוט! אצל הדוד הלא דתי היום שישי הוא ממש כייף…

מה?!?

18 סלטים על השולחן !!! ריצפה מבריקה! ועם כל זאת, בנות שמקנאות בדוד שלא שומר שבת?

הסתכלתי סביבי בדמעות …השם בבקשה עזור…מאין יבוא עזרי?

עזרי הגיע מהשיעורים של "הבעל שם טוב".

הרב הסביר שם שפרעה והמצרים רצו דבר אחד מבני ישראל:

להלחיץ אותם! וזאת משום שבני ישראל היו "סבלנים בני סבלנים" וקיבלו את הסבל שלהם בסבלנות רבה ! ואגב זאת הסיבה שהם ניגאלו! בזכות הסבלנות שלהם.

– כבוד הרב, מה מיוחד בסבלנות של בני ישראל?

– אדם מאמין לא נמדד בדיבורים ובירבורים, אדם מאמין נמדד בסבלנות ! עוברים עליו קשיים, יורדים עליו, מציקים לו … אבל אדם מאמין מדבר עם אבא שבשמים ואומר: 

"אבא זה אתה מנהל את הכל, אבא זה לא האדם שפוגע בי, אבא זה אתה מוביל אותו לזה"

 

לכן אדם מאמין הוא סבלן.

ר' אשר אומר: הסבלנות היא אש האמונה!

 

על אף שפרעה עם הפה הרע שלו הלחיץ והצר אותם עם הַמְּצָרִים שלו, למרות זאת בני ישראל נשארו עם פה רך על אף כל עבודת הפרך נשאר להם :פה רגוע, פה סבלן, פה מעודן.

בני ישראל שמרו על שמם, לבושם ולשונם – לשון של פה רך!

– כבוד הרב אני מנסה כל הזמן לעבוד על הפה הרך שאין לי …. שומעת הרצאות, לומדת איך לדבר בנחת אבל כבוד הרב בזמן לחץ…. יוצא ממני הפרעה הכי גרוע שיש … זה שלא הכיר את יוסף…!!! 

– נפלא! לדרך האמונה הפשוטה יש שלבים:

שלב ראשון: תנסי לדבר בנחת, תתאמצי, תני כאן עבודה!

שלב שני: עם הזמן תגלי שזה לא הולך לך, תגלי שאת מציאות של אש ועצבים!

שלב שלישי: כשאת קולטת שאת לא יכולה להשתלט על האש שלך ועוד שניה הבית נשרף…

את לא מרימה ידים, את לא מתייאשת, את צועקת להשם בקול או בלב : 

"אבא תזכה אותי ללמוד שזאת אני ! מציאות של אש ! מציאות של לחץ ! אני לא יכולה בלעדיך… תציל אותי" !

ואז השם נותן לך רגיעות!

עברו השנים עם עבודת הדרך בפרך ממש.

אנשים התחילו להחמיא לי: "אשת חיל … פשש איזה סבלנות! כל הכבוד!"

אני עונה להם: אני סבלנית? אני רציתי לשרוף את כל הבית מהעצבים שלי אבל השם נתן לי רגיעות זה הסבלנות שהשם נתן לי, זה לא שלי!

וזה עובד! באחריות! זה פועל כמו קסם! 

כך עובדים על המידות,

1 – מתאמצים 2- נכשלים 3- מבינים שלבלי השם אין סיכוי.

ואז עומדים כמו עניים בפתח ומבקשים רחמים, הגאולה תגיע כך. 

ועכשיו לעבודה בפרך – בפה רך. 

בהצלחה