בְּהַכְנָעָה וּבְשִׁפְלוּת חוֹסְכִים אֶת הַיִּסּוּרִים

יֵשׁ עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת, שֶׁכְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל בָּהֶן – צָרִיךְ לָשׁוּב בִּגְלָלָן בְּגִלְגּוּל, אוֹ לַעֲבֹר עֳנָשִׁים קָשִׁים שֶׁל כַּף הַקֶּלַע וְכַדּוֹמֶה. אַךְ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לִמֵּד אוֹתָנוּ דֶּרֶךְ כָּל כָּךְ נִפְלָאָה, שֶׁעַל יָדָהּ יוּכַל לְהִנָּצֵל מִכָּל אוֹתָם יִסּוּרִים נוֹרָאִים, מִכֹּחַ הַכָּרַת שִׁפְלוּתוֹ וְהַכָּרַת הָרַחֲמִים שֶׁל ה' – עַל יְדֵי שֶׁיִּלְמַד מִפְּגָמָיו אֶת אַפְסִיּוּתוֹ, וְיַגִּיעַ אֶל הָאַיִן שֶׁל עַצְמוֹ, וְיַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ "עַד דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ" (תַּלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי חֲגִיגָה פֶּרֶק ב' הֲלָכָה א'). יוֹצֵא שֶׁהָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת הֵן בִּמְקוֹם אוֹתָם יִסּוּרִים, שֶׁהֲרֵי כָּל מַטְּרָתָם לְהַכְנִיעַ אֶת הָאָדָם, וּכְשֶׁמַּכִּיר בְּשִׁפְלוּתוֹ מִמֵּילָא נִכְנָע לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ, וְיִזְכֶּה לְהִנָּצֵל מִכָּל מַרְעִין בִּישִׁין.