דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים

"מַיִם שְׁקֵטִים חוֹדְרִים עָמוֹק" (פִּתְגָּם יָדוּעַ). יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לְהִתְנַהֵל בְּנַחַת בִּרְגִיעוּת וּבְשַׁלְוָה חִיצוֹנִית וּפְנִימִית, כְּלוֹמַר: שֶׁבְּכָל פְּנִיָּה שֶׁלּוֹ לַזּוּלַת, הוּא פּוֹנֶה בַּעֲדִינוּת, בְּבַקָּשַׁת רְשׁוּת וּבַאֲדִיבוּת וְאֵינוֹ מֵרִים אֶת קוֹלוֹ בִּבְחִינַת "דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים" (קֹהֶלֶת ט' י"ז).

גִּישָׁה נְכוֹנָה זוֹ בַּחַיִּים מְקִלָּה אֶת הָעֲבוֹדָה וּמְבִיאָהּ אִתָּהּ סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא וְקֵרוּב לְבָבוֹת לְתוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם" (מִשְׁלֵי ג' י"ז). מֵאִידָךְ, יֵשׁ לְהִתְרַחֵק מִגִּישָׁה שֶׁל צִוּוּי וּמַתַּן פְּקֻדּוֹת, כֵּיוָן שֶּׁהִיא מְסַמֶּלֶת גַּאֲוָה וּשְׁתַלְּטָנוּת הַגּוֹרֶמֶת לַזּוּלַת לִבְרֹחַ וּלְהִתְרַחֵק.