הַ'חֲבֵרִים' בְּדֶרֶךְ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב

דֶּרֶךְ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב מַעֲמִידָה עַל נֵס אֶת הַמֻּשָּׂג 'חֲבֵרִים' – חוֹבָה שֶׁיִּהְיוּ לָאָדָם חֲבֵרִים טוֹבִים, שֶׁאִתָּם הוּא מְשׂוֹחֵחַ וּמְדַבֵּר, מְשַׁתֵּף וּמִתְיָעֵץ, שׁוֹמֵר עַל קֶשֶׁר וְנִפְגָּשׁ מִדֵּי פַּעַם, שָׂמֵחַ בְּשִׂמְחָתָם וּמִצְטַעֵר בְּצַעֲרָם וְכַדּוֹמֶה.

אֵין מָקוֹם לְמֻפְנָמוּת וְלִסְגִירוּת בְּדֶרֶךְ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, אֶלָּא שֶׁהַדֶּרֶךְ תּוֹבַעַת קֶשֶׁר רַק עִם חֲבֵרִים אֵיכוּתִיִּים, שֶׁרוֹצִים לָלֶכֶת יַחַד בְּאוֹתָהּ מַטָּרָה, בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ. אַךְ חָבֵר שֶׁאֵין לוֹ אוֹתָהּ הַשְּׁאִיפָה שֶׁלִּי וְלֹא אוֹתָהּ מַטָּרָה, וְהוּא לֹא רְצִינִי בַּעֲבוֹדַת ה' – הֲרֵי שֶׁאֵינוֹ חָבֵר בִּשְׁבִילִי, וִיהִי מָה.

מוּבָן שֶׁאָנוּ יְדִידִים עִם כֻּלָּם, וְאוֹמְרִים שָׁלוֹם לְכָל יְהוּדִי – אַךְ חָבֵר יֵשׁ לִבְדֹּק, וּלְהִתְפַּלֵּל לַה' שֶׁיְּזַכֶּה אוֹתִי בְּחָבֵר טוֹב.