הַשִּׁפְלוּת הָאֲמִתִּית: חֹסֶר אוֹנִים בְּלִי רַחֲמֵי הַבּוֹרֵא

"וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר" (בְּרֵאשִׁית ח"י כ"ז): "עָפָר", זֶה סֵמֶל לְגַשְׁמִיּוּת וְאַרְצִיּוּת, וְזֶה בָּא לוֹמַר שֶׁאֲנִי מִצַּד עַצְמִי מְצִיאוּת שֶׁל גַּשְׁמִיּוּת, קָשׁוּר לַחֹמֶר הֶעָכוּר וּלְתַאֲווֹתָיו, אַךְ עֲדַיִן אֵין זוֹ בְּחִינַת שִׁפְלוּת, כִּי כָּל עוֹד יֵשׁ לִי יְכֹלֶת הִתְגַּבְּרוּת וּמַעֲצוֹרִים פְּנִימִיִּים לְבַל אֶתֵּן בִּטּוּי מַעֲשִׂי לְכָל הָרַע שֶׁבִּי, הֲרֵי שֶׁעֲדַיִן הַמַּצָּב לֹא כָּל כָּךְ נּוֹרָא, כִּי סוֹף סוֹף יֵשׁ לִי כֹּחַ לַעֲצֹר אֶת הַשְּׁלִילָה שֶׁלִּי. וְהִנֵּה לְעָפָר יֵשׁ כֹּחוֹת שֶׁל צְמִיחָה וְגִדּוּל, וְהוּא אֵינוֹ חָסֵר אוֹנִים לַחֲלוּטִין. וְלָכֵן אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הוֹסִיף: "וָאֵפֶר"- לוֹמַר שֶׁלֹּא רַק שֶׁאֲנִי עָפָר, אֶלָּא גַּם אֵפֶר. כְּלוֹמַר: שֶּׁאֵין לִי כֹּחוֹת כְּלָל לַעֲצֹר אֶת הַשְּׁלִילָה שֶׁלִּי בְּלִי רַחֲמֵי הַבּוֹרֵא, וְזוֹהִי שִׁפְלוּת בֶּאֱמֶת!