"וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי"

"וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי" (מַלְאָכִי ג' י') – "עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם מִלּוֹמַר דַּי" (תַּעֲנִית דַּף ט' עַמּוּד א'). "דָי" – אוֹתִיּוֹת דָּלֶ"ת יוּ"ד, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּהוּדִי צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לְהַכָּרַת הַדַּלּוּת וְחֹסֶר הָאוֹנִים שֶׁלּוֹ מִבַּלְעֲדֵי רַחֲמֵי ה' יִתְבָּרַךְ עָלָיו, וּמִכֹּחַ הַדָּלֶ"ת לְהַגִּיעַ אֶל הַיּוּ"ד, דְּהַיְנוּ לִרְאוֹת אֶת ה' הַמִּסְתַּתֵּר וּמַשְׁפִּיעַ עָלָיו דֶּרֶךְ סִבּוֹתָיו אֶת שֶׁפַע רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת. וְלָכֵן יֵשׁ לוֹ לִיהוּדִי לוֹמַר "דַּי", וְאָסוּר לוֹ לְהִתְעַיֵּף מִלּוֹמַר "דַּי", וְכָל עוֹד שֶׁיֹּאמַר "דַּי" יִזְכֶּה לְ"וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה, עַד – בְּלִי דָי".